קונג פו – יואנה בליקמן ודן רוברט להיאני

אולם הקרנף ע"ש גרונובסקי, יום שני 3.12, 11:00

ביצירתם המשותפת של דן ויואנה, דן מחליט להחזיר חומרי ווידאו חובבנים של תחרויות קונג פו מילדותה של יואנה. סרטים אלה צולמו על ידי אביה במצלמת 8 מילימטר והומרו לפורמט דיגיטלי. יואנה, כיום רקדנית, מנסה להתכתב עם אותם חומרים תיעודיים. בניסיון זה, היא אוספת זכרונות גופניים ורגשיים מהעבר ומייצרת הקשרים חדשים דרך ידע תנועתי חדש שבו היא מעורה. העובדה שהגוף שלה אינו זה של ילדה אלא של אישה מערערת על אפשר להעתקה או לביצוע מושלם של יוניסון. פער זה הינו התחלה של החקירתה של דן ויואנה בעבודתם.

היצירה נוצרת במסגרת התכנית ליוצרי מחול ווידאו של מרכז מחול שלם והמחלקה לאמנויות המסך- בצלאל.

צילום של יצירה: דן רוברט להיאני
כוריאוגרפיה וביצוע: יואנה בליקמן
וידאו וסאונד: דן רוברט להיאני
ליווי אמנותי: שרון בלבן ורובי אדלמן

קונגפו

יואנה בליקמן ודן רוברט להיאני

יואנה בליקמן
יואנה בליקמן נולדה בפריז. היא רקדנית, פרפורמרית וצלמת שעלתה לארץ לפני 9 שנים ומתגוררת כיום בירושלים. מגיל צעיר למדה בליקמן קונג פו אצל המאסטרית הסינית שנג קסיאו יאן. בהגיעה לגיל ההתבגרות היא עזבה את עולם הקונג פו והחלה להתעניין בצילום. תחילה כדוגמנית בניסיונות צילומיים שהייתה מביימת בעצמה בעזרת צלמים שונים, ויותר מאוחר בצידה השני של המצלמה כצלמת.
לאחר שסיימה את לימודי התיכון שלה בהתמחות בספרות ובהיסטוריה של האומנות, פנתה בליקמן ללימודי משחק, כשכבר הייתה מעורה בתחום הפרפורמנס. תוך כדי לימודי משחק החלה לגלות בליקמן עיניין הולך וגובר בשיעורי תנועה שהיו חלק מתכנית הלימודים, מה שהוביל אותה להמשיך את מחקרה דרך מדיום המחול העכשווי והיצירה הכוראוגרפית. היא רקדה שנתיים בבית ספר למחול "הקבוצה ביפו" ולאחר מכן סיימה תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול כבוגרת "המסלול לכוריאוגרפיה" בהנחית ענת שמגר.
בתקופה האחרונה, יוצרת בליקמן חיבורים בין מחקרה בצילום לבין עבודתה עם הגוף. היא מציגה את עבודותיה בפסטיבלי רבים בישראל ובעולם.


דן רוברט להיאני:
צרפתי הפועל בישראל. לאחר שסיים תואר שני בהנדסה אזרחית, הוא עבר לישראל בכדי להשלים את הפרוייקט הראשון שלו כמהנדס בחברת אנרגיה סולארית. לאחר שנתיים החליט להקדיש את עצמו אך ורק לעניינו באמנות, והחל את לימודיו באקדמיה לאמנויות בצלאל במחלקה לאמנויות המסך.1
דן רוברט להיאני משקיף על היחס שבין מרחבים, פריטים וזיכרון. הוא מסובב את גישתו סביב אדריכלות, תנועת הגוף ושפה מדוברת.1
הוא מספר סיפורים בשפה סוריאליסטית, ממיס את הגבולות בין הדוקומנטרי לדמיוני ומציב את עצמו לצד בת זוגתו או משפחתו כדמויות פרפורמטיביות. עבודותיו הוצגו במוזיאונים וגלריות (המוזיאון היהודי העכשווי, Mana Contemporary שיקאגו, בית האמנים ירושלים), והיו חלק מאגפים רשמיים בפסטיבלי קולנוע ניסיוניים ברחבי ארצות הברית ואירופה.